קרוסדרסינג במדיה

איתי שגב

המקרה הישראלי המובהק ביותר: שחר ספיר, מורה לספרות מובטל, מגלה שמנהל בית הספר מוכן להעסיק רק מורות — ומתחפש לאישה כדי לקבל את המשרה. סדרה שלמה שבה גבר חי כאישה ומגלה על בשרו איך העולם מתייחס אליה. "טוטסי" הישראלי.

זאב רווח

מהופעות הדראג הראשונות בקולנוע הישראלי המיינסטרימי — קומיות וגרוטסקיות, ברוח התקופה.

צחי נוי, יהונתן סגל ויפתח קצור

קטע הדראג המפורסם שבו השלושה מבצעים את "מאמא יוקה" בבגדי נשים — רגע קאלט בתרבות הישראלית.

ישראל גוריון

גרסה ישראלית למסורת "הדודה" — גבר שמתחזה לקרובת משפחה, קומדיה של זהויות מתחלפות.

עדה וולארי טל

לא קומדיה: הקולנוע הקווירי של עמוס גוטמן הביא לראשונה דמויות טרנסיות ודראג אל המסך הישראלי ברצינות, כחלק מעולם שלם ולא כבדיחה.

בועז תורג'מן ואיציק ניני

מהסרטים הישראליים הראשונים שהעמידו במרכז דמויות עם זהות מגדרית עמומה.

אורי בנאי (איגי)

איגי — דמות גאה אהובה שנהנתה ללבוש בגדי נשים, בסדרה שעיצבה דור.

מוני מושונוב ואחרים

מסורת המערכונים שבה שחקנים מגלמים דמויות נשים — מהדודות הפולניות ועד שלל דמויות שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי.

טל פרידמן, ציון ברוך ואחרים

לובה הענקית של טל פרידמן ודמויות נוספות — ההוכחה שדמות אישה בגילום גבר יכולה להפוך לאייקון תרבות ישראלי.

גורי אלפי (תקווה דוד)

תקווה דוד — עוד דמות נשית בגילום גבר שהפכה למוכרת בכל בית.

אילן פלד

דמות דראג שהפכה לתופעת קאלט ולאייקון הרבה מעבר לקהילה הגאה — סימן לשינוי במעמד הדראג בתרבות הישראלית.

איציק כהן

מלהקת הדראג של המועדונים אל המיינסטרים הטלוויזיוני — כולל דוריס, האם העיראקית מ"ג'וני".